החלטה בתיק ע"מ 1418/12

כתב האישום שהוגש נגד העורר מייחס לו עבירה של חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת, ועבירה נוספת של יידוי אבנים. לפני הנטען בכתב האישום, העורר הצטרף לחמאס בשנת 2003, וחברותו נמשכה עד ליום מעצרו, כאשר עד לשנת 2006 היה העורר חבר באוסרה של חמאס, שבמסגרתה ביצע פעולות שונות עבור ארגון זה, כולל כתיבת סיסמאות והשתתפות בתהלוכות וטקסים מטעם חמאס. כמו כן, היה פעיל בתנועת התלמידים האסלאמית השייכת לחמאס, עד שנת 2006. אשר לפרט האישום השני, נטען כי החל משנת 2007 ועד שנת 2008, במספר הזדמנויות רבות ושונות, יידה העורר אבנים, ביחד עם אחרים, לעבר כלי רכב של כוחות הביטחון, שלעיתים אף נפגעו מאבנים אלה.

בימ"ש קמא נעתר לבקשת מהתביעה, והורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים. השופטת הנכבדה קמא בחנה את חומר הראיות, וקבעה כי יש ראיות לכאורה נגד העורר. כמו כן, היא קבעה כי קיימת עילה של מסוכנות ביחס לשני פרטי האישום, וכי נוכח חומרת המעשים בפרט האישום השני, אין בשיהוי של גורמי החקירה, ובזמן שחלף ממועד ביצוע המעשים ועד למעצרו של העורר, בכדי לאיין את המסוכנות הנובעת ממעשיו. על כך הערר שלפני, כאשר לטענת הסנגור אין ראיות לכך שחברותו של העורר נמשכה מעבר לשנת 2006, ולכן מדובר בחברות מופסקת. הסנגור מוסיף וטוען כי טעה בימ"ש קמא כאשר לא נתן את המשקל הראוי לחלוף הזמן, וכי הזמן שחלף מאז ביצוע העבירות מאיין את המסוכנות. לעומת זאת, התביעה טוענת כי אין מקום להתערב בהחלטת בימ"ש קמא.

שקלתי את טיעוני הצדדים ועיינתי בחומר החקירה, אשר כולל בין היתר את אמרתו של העורר מיום 08/02/12, שנגבתה בערבית ותורגמה לעברית ע"י חוקר המשטרה. בתחתית עמ' 1 באמרה מציין העורר כי הוא גויס לחמאס בהיותו בן 15, וכי הוא משתייך לארגון חמאס עד היום. בהמשך, בעמ' 2 שואל אותו החוקר "האם יש לך פעילות עדכנית במסגרת ארגון חמאס", והעורר משיב: "אני  עד היום משתייך לארגון חמאס, אך אין לי שום פעילות מלבד הפעילות בשנת 2006, אשר סיפרתי עליהם". אציין כי נוסח האמרה נבדק על ידי גם בשפת המקור, ומצאתי כי התרגום מדויק.

העורר מציין אפוא בשני מקומות, באמרתו שנגבתה בערבית, כי הוא משתייך עד היום לארגון חמאס, אף שאינו פעיל היום בארגון. הדברים נאמרו בשפה פשוטה וברורה, ולא ניתן לפרש אותם אחרת, זולת הפירוש שניתן להם בבימ"ש קמא, כי מדובר אכן בחברות מתמשכת עד ימים אלה, כפי שמגדיר העורר עצמו. לכן, צדקה השופטת הנכבדה קמא, כאשר קבעה כי יש ראיות לכאורה נגד העורר ביחס לפרט אישום זה. כך גם ביחס לפרט האישום השני, שמתבסס על דברים מפורשים ומפורטים שנרשמו באמרתו של העורר, וגם ביחס אליו צדק בימ"ש קמא בקביעתו כי יש ראיות לכאורה לאמור בפרט אישום זה.

אשר לעילה, הלכה היא כי ככלל חברות בהתאחדות שאינה מותרת, שנמשכת עד סמוך למעצרו של אדם, יוצרת עילה של מסוכנות, גם אם לא נלווית לה פעילות עדכנית (ראו למשל ע"מ 2897/09 התביעה הצבאית נ' אבו חדיד). בנסיבות שלפנינו, החברות נמשכה פרק זמן ארוך של שנים רבות, ובחלק נכבד מאותה תקופת חברות ממושכת, היה העורר פעיל באוסרה של חמאס, ואף היה אחראי על פעילות של תנועת תלמידים מטעם חמאס. אין מדובר אפוא רק בחברות ערטילאית, אלא בחברות שנלוותה לה פעילות ממשית במשך שנים אחדות, גם אם אותה פעילות הסתיימה לדבריו לפני כמה שנים.  

לכך יש לצרף את המעשים החמורים המיוחסים  לעורר בפרט האישום השני. אמנם לעיתים שיהוי בחקירה וחלוף הזמן בין ביצוע העבירות  ובין המעצר בגינן, עשויים ללמד על כרסום במסוכנות, אולם צדקה השופטת הנכבדה קמא כשציינה כי השיהוי אינו חזות הכול, ויש לשקול אותו ביחד עם שיקולים נוספים. במקרה שלפנינו, כאשר מדובר במי שמצהיר על עצמו בפה מלא כי עודנו שייך לתנועת החמאס, וכאשר מדובר בחברות שנמשכת כבר שנים רבות, ושנים אחדות במהלכה אף היו כרוכות בפעילות ממשית עבור החמאס ובמסגרת החמאס, אני סבור כי מדובר בצירוף של נסיבות, שהמשקל המצטבר שלהן יוצר עילה מובהקת של מסוכנות, שלא ניתן לה מענה ראוי בחלופת מעצר.

נוכח האמור, לא מצאתי עילה להתערבות בהחלטת בימ"ש קמא, ולכן אני דוחה את הערר.    

ניתנה היום, 11 במרץ 2012, י"ז באדר התשע"ב, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

נשיא התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: